דימום בשתן – נורה אדומה או עוד תסמין?

בתור התחלה – מה זה דימום בשתן?

דימום שמופי בשתן, או כפי שתופעה זו נקראת באנגלית "המטוריה" היא תופעה רפואית אשר מאופיינת בהופעה של דם במתן השתנה שלנו. מצד אחד, ניתן להבחין בדימום המופיע בשתן בעיניים, זאת כאשר השתן יופיע במצבים כאלה בצבע חום, אדום, או בצבע צהוב עם קרישי דם. מצד שני, הדימום יכול להיות גם בלתי נראה עבור עין מזויינת.

ממה הוא נגרם?

דימום זה עשוי להופיע בגלל דברים שונים לגמרי, זאת כאשר כל סיבה להופעת הדימום תגרור גם השפעה שונה של דימום כזה על החיים, ועל תצורת הטיפול בדימום אשר מופיע בשתן. לדוגמה, במקרים שבהם הדם בשתן מופיע בעקבות מחלה מסוימת בכליות, אזי שייתכן כי נצטרך לטפל בדימום באמצעות ביופסיית פיוז'ן. ובלי קשר, ניתן לחלק את הסיבות השונות להופעה של המטוריה למספר קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה מתייחסת להופעת הדימום בכל מחלה שניכרת בכליות, והקבוצה העיקרית השנייה מתייחס לדימום בדם אשר מופיע בעקבות מחלות שונות בדרכי השתן. הדימום יכול להיגרם גם כתוצאה מחוסר אבחנה בין מצב הורמונלי כמו מחזור אצל נשים ואפילו הריון. כלומר, נשים רבות ניגשות להטיל שתן ואז הן מזהות שהשתן אדום אבל בבירור רפואי מעמיק יותר, או בהמתנה של מספר ימים, מתקבלות תוצאות חיוביות של הריון או מחזור. גם נטילת תרופות מסוימות, קיום יחסי מין ואפילו אכילה של מוצרים עם פיגמנט אדום יכולים להוביל להופעה של דם בשתן.

תופעה שכיחה או תופעה חריגה שצריכה להעלות נורת אזהרה?

על אף שבקריאה ראשונה דימום בשתן נשמע כמו חריג ומפחיד למדי, למעשה, מדובר על תסמין רפואי נפוץ ממש. מבחינה מספרית, המספרים הרפואיים מדברים על כך בערך 7 אחוזים מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלת מדימום כזה. ועדיין, שיעור השכיחות של דימום בשתן גדל וקטן בהתאם לסוג האוכלוסייה והמאפיינים השונים שלה – מין, גיל, עישון, ביצוע פעילות גופנית, ועוד.

לאורך כמה זמן אני עשוי לחוות דימום?

לשאלה זו אין תשובה אחת חד משמעית. משך הזמן של הופעת הדימום תלוי בסוג הדימום. מצד אחד, הדימום יכול להופיע לפרקים קצרים שלא דורשים טיפול רפואי מורכב, אך במקרים שבהם הדימום מופיע לאורך זמן, עלינו לפנות לטיפול רפואי מקצועי.

בכל אופן, לא באמת ניתן לדעת האם התופעה מסכנת אתכם או שמדובר במשהו כמו מחזור או הריון, ולכן אם אתם לא בטוחים או שלחילופין המצב נמשך במשך כמה ימים ספורים, אין להזניח את התופעה ויש לגשת כמה שיותר לרופא המשפחה. לרוב תישלחו לבדיקות דם ושתן. לאחר קבלת התוצאות, במידת הצורך תופנו לאורולוג מומחה שישלח אתכם לביצוע בדיקות נוספות מורכבות יותר שיאששו את מצבכם הרפואי.