האיור- ודה (מסנסקריט: ידע החיים) היא מדע, פילוסופיית חיים ודרך רוחנית, בת כ-6000 שנים, המסבירה לנו איך לחיות באיזון והרמוניה מלאה עם הטבע, שאנחנו, באופן לא מפתיע, חלק ממנו.

לפי האמונה הרווחת בהודו, האירו- ודה אינה יציר אדם. בכתבים העתיקים נאמר, שהאיור ודה ניתנה לנו, בני התמותה, על ידי האלים על מנת להגן עלינו ממחלות ועל מנת לעזור לנו לחיות את חיינו באורח בריא, מוצלח ולתקן את הקארמה שלנו ללא כל מכשולים. הכוונה במונח קארמה היא לחוק הסיבה והתוצאה- לכל מה שמופיע בחיינו יש סיבה שמקורה בחיים אלו או בקודמים להם. כל מעשה וכל מחשבה נרשמים על התודעה שלנו, כמו חותם. כאשר התנאים המתאימים מתקיימים, הזרע שנשתל, הרישום על התודעה, ינבוט וישא את פריו. מעשים ומחשבות שליליים יביאו להופעה של סבל, מחלות, מכשולים ובעיות; בעוד מעשים ומחשבות חיוביים יביאו לשמחה, סיפוק ובריאות בכל הגילאים ובפרט בגיל המבוגר, הגיל השלישי.

יישום הדברים הנלמדים במאמר זה בבתי האבות בישראל יביא למהפכה בבריאות הקשישים.

 

האיור- ודה התפתחה על ידי התרבות הארי העתיקה למרגלות הרי ההימלאיה, על גדות נהר הסראסווטי העתיק. זו הייתה תרבות שראתה את מטרת החיים כהתפתחות פנימית רוחנית. בעקבות מחלות שונות שהפריעו לארים בתרגולם הרוחני, כתוצאה מתזונה א נכונה, זיהומי אויר, סביבה ומים, החל להתפתח מדע הרפואה העתיק בעולם- האיור- ודה. מטרת האיור- ודה לפי הכתבים העתיקים, היא שימור בריאות האדם הבריא וריפוי האדם החולה. אירו- ודה היא מדע הרפואה הראשון אשר הדגיש את חשיבות הרפואה המונעת על פני הרפואה הטיפולית ובעיקר אצל קשישים בביתם או בבתי האבות.

 

מה שלא מבינים במוסדות הרפואה הרגילה: תרופה לאחד, רעל לאחר!

 

כיום האיור- ודה נחשבת לרפואה "הוליסטית", מכיוון שההסתכלות היא על האדם כשלם, כיחידה אחת הכוללת מערכות פיזיולוגיות רבות המרכיבות את הגוף, שתלוי לגמרי בקיומה של התודעה כדי לקיים "חיים". כשהגוף לא בריא, התודעה איתו- בסבל. כשהתודעה סובלת, הגוף מגלה סימני מחלה. בגלל התלות ההדדית גוף- תודעה, והתלות בתנאים חיצוניים, חייבים להסתכל על אדם כיחידה שלמה אחת. האיור- ודה היא למעשה דרך חיים ותרגול רוחני שההיגיון המוביל אותה הוא : כל מה שמופיע תחת השמש, כולל השמש, יכול להיות נקטר החיים עבור האחד, ורעל עבור האחר. אין דבר שהוא באופן מוחלט "תרופה" ודבר אחר שהוא באופן מוחלט "רעל", הכל תלוי, לפיכך, באדם.

כאשר אנו מלמדים את הדברים הללו בבתי אבות הקשישים מאד מתחברים ומתפעלים והדבר עושה להם טוב בנפש ובגוף.

הנטייה שלנו לסווג ולתייק את הדברים מסביבנו כ"טובים" או "לא טובים" באופן מוחלט, אינה מדויקת במהותה. כך גם הסיווג של המזון ואורח חיים כ"בריא" או "לא בריא". כשאנו קובעים את התזונה הנכונה והבריאה לאדם, עלינו לקחת בחשבון את כל מכלול הדברים שמרכיבים את אותו אדם, באותו רגע: הטבע המולד שלו (סוג הטיפוס על פי האיור- ודה), מצבו הבריאותי העכשווי, מצבו הנפשי העכשווי, גילו, עוצמת העיכול, סביבת מגוריו, עונה השנה, סביבת עבודתו, הרגליו ועוד ועוד… אם כך, הדבר הראשון שעלינו לדעת הוא מהו טבעו המולד של האדם. זוהי נקודת הפתיחה. משם נוכל "לתפור למידותיו" של כל אדם בכל גיל שהוא את אורח החיים שיהיה נכון ומאזן עבורו.

 

עקרונות האיור ודה שלימדתי בבתי אבות לאנשים קשישים

לפי האיור- ודה, גוף האדם בנוי מחמשת היסודות הבסיסיים של היקום. כאשר "אטמה, (מודעות טהורה) מצטרפת אל אוסף האלמנטים הללו, נוצרים חיים.

בבית האבות לימדתי כי חמשת היסודות הבסיסיים הם :

  • חלל- מספק מרחב, מאפשר ייצור ואחסון. יסוד החלל אחראי על חוש השמיעה.
  • אוויר- מאפשר את כל סוגי התנועה בגוף. יסוד האוויר אחראי על חוש המגע.
  • אש- שומרת על חום הגוף, אחראית על עיכול, הבנה, אינטליגנציה, נותנת צבע לעור ואחראית על חושה ראייה.
  • מים- אחראים על טמפרטורה, לחות, שימון, הובלת הזנה ופסולת. המים אחראים על חוש הטעם.
  • אדמה- נותנת לגוף את צורתו ויציבותו. האדמה אחראית על חוש הריח.

 

עוד לימדתי את הקשישים כי בטבע קיימים שלושה כוחות עיקריים, שנקראים דושות, בין אם בגוף ובין אם בסביבה. בגוף, שלוש הדושות מופיעות כך:

  • וטאה- מורכבת מיסודות אוויר + חלל. תפקידיה: כל תנועה בגוף (גפיים, מערכת עצבים, מערכת עיכול, נשימה וכו'), הדחפים הטבעיים, יצרתיות, קלות, אופטימיות, חוסר הזנה, חוסר יציבות, שכחה, שינוי, תזוזה, פחד, חרדה, יובש, קור חודר.
  • פיטה- מורכבת מאש + מים. תפקידיה: חום, עיכול (ברמת הגוף והתא), ראייה, צבע עור, תפיסה, שאפתנות, השגיות, חודרנות, תשוקה, כעס, אגו.
  • קאפה- מורכבת ממים + אדמה. תפקידיה: יציבות, לחות, הזנה, שימון, צבירה, היקשרות, זיכרון, נועם, רוך רכושנות, סלחנות, כבדות, קור.

 

בטבע, ישנם שינויים לאורך היום, לאורך החודש ולאורך השנה בדומיננטיות של כל דושה. לדוגמא, השעות שלפני זריחת השמש הן השעות בהן שולטת ה"ואטה" (אויר  + חל), בעוד השעות הראשונות לאחר זריחת השמה מתאפיינות בדושת "קאפה" (מים + אדמה), שעות הצהריים, אם כך, יהיו תחת השפעתה של דושת "פיטה"

 

(אש +מים ). על פי אותו היגיון, אפשר לאות את דומיננטיות הדושות השונות לפי עונות השנה, מאפיינים סביבתיים וארצות שונות.

בנוסף, מכיוון שהכל בקיום מורכב מחמשת היסודות, כל חומר או מעשה אשר אנחנו מפעילים על הגוף או על התודעה, יעלו או יחסירו יסוד כזה או אחר.

כל ששת הטעמים מורכבים מחמשת היסודות בצירופים שונים, וצריכה של טעם כזה או אחר תעלה את כמות היסוד בגוף. לדוגמא, טעם מתוק מורכב מיסוד אדמה + מים, בדיוק כמו דושת ה"קאפה" בגוף. כאמור, אפילו פעולות מורכבות מחמשת הודות. פעולה של עבודה אל מול מאסה או משקל כבד, לוגמא, מתאפיינת ביסוד האדמה ולכן, גם במקרה זה, תעלה איכות "קאפה"ב גוף.

 

ואיזה יסודות יש לי שאלה אותי קשישה חביבה בבית האבות מונטיפיורי?

אז התשובה היא כמובן שכל אדם מורכב, מכל חמשת היסודות ופועלות בו כל שלוש הדושות, אבל אצל כל אדם השלוש פועלות ונוכחות ברמות שונות. אדם אחד יכול להראות- אנטומית, פיזיולוגית ומנטלית- כונות דומיננטיות האופייניות יותר לדושה אחת או שתיים מאשר אדם אחר.

כך שלמעשה ישנם סוגי טיפוסים שונים המורכבים מנוכחות עיקרית ושולטת של כל אחת מן הדושות, באחוזים שונים ומשתנים. לכן אנחנו יכולים לראות טיפוסים כל כך שונים אחד מן השני, גופנית, פיזיולוגית ומנטלית, ויחד עם זאת, אנחנו יכולים למצוא קווי דימון בין סוגים של אנשים.

לכל אחד מסוגי הטיפוסים יש את ההופעה המאוזנת שלו. לדוגמה, טיפוס מסוג "קאפה", בצורתו המאוזנת- אליל יווני, חטוב, שליו, מדיטטיבי, טוב לב, מוזן ומאוזן. בהופעה הלא- מאוזנת שלו- עודף משקל, עצלנות, כבדות מנטלית, מחות של עודף הזנה. על פי אותו היגיון שהוסבר קודם, אין טיפוס שהוא "טוב" וטיפוס שהוא "לא טוב". כל סוגי הטיפוסים יכולים לנהל חיים בריאים, חופשיים ממחלות ומסבל ולהגיע להארה רוחנית. הטבע המולד נקבע ונוצר ברגע ההתעברות ונשאר לאורך החיים. הוא תלוי בטבע המולד של ההורים, בזמן ההתעברות (עונת השנה וזמן ביום), באורח חייהם של ההורים לפני ההתעברות, בסביבת מגורים ועוד.

הזדקנות, הגיל השלישי: עלייתו של יסוד "ואטה"

הטבע המולד נשאר קובע. זוהי "טביעת אצבע" האופיינית לכל אדם. אבל, אם נתבונן על תקופות גיל שונות בחיי האדם, וכל גם לראות נוכחות דומיננטית של דושה בכל גיל: גיל הינקות והילדות הוא תקופה של "קאפה, המתאפיינת בהזנה, גדילה, צבירה, רכות, תמימות. תקופת הנעורים והבגרות מתאפיינת באנרגטיות, לוחמנות, שאפתנות, לימוד, תשוקה. ככל שאנו מתקדמים אל תוך הגיל המבוגר ואל הזקנה, מתרחשת התמוססות של יסוד האדמה אל המים, אל האש, אל האוויר- דבר אשר מאפשר את עליית דושות "ואטה" בגוף. תהליך זה, יקרה לכל אחד ואחת מאיתנו , לא קשר לטבע המולד שלנו. אבל, אם בטבע המולד של מישהו שולטת דושת ה"ואטה" באחוזים גבוהים, הוא עלול לחוות את התופעות הקשורות בעליי "ואטה" בגיל צעיר יותר ובעוצמה חזקה יותר, במידה ולא ניהל אורח חיים נכון ולא התכונן לקראת שלב זה בחייו. התופעות הקשורות בעליית "ואטה" יהו דומות באיכותן לדושה עצמה" : קורות חודר, יובש, תזוזה מתמדת, שינויים מתמידים, חוסר הזה.

כשאנחנו מסתכלים על תופעות הזקנה, בגיל המבוגר, בבתי חולים ובבתי אבות או מוסדות סיעודיים נראה שכל התופעות אכן מקבילות לתכונותיה של "ואטה" :

  • הידלדלות העצם- התמוססות יסוד האמדה אל תוך האוויר,התווספות חלל של "וטאה" על חשבון מאסת עצם.
  • פרקינסון- רעד הנובע מהתמוססות חומר הנקרא מיאלין המצפה את העצבים, התמוססות מים אל תוך האוויר, עלייה בתזוזה הלא רצונית של "ואטה"- אלצהיימר- אובדן זיכרון, התמוססות מים ואדמה אל תוך האוויר, חוסר הזנה של המוח והנוזל המקיף אותו, הופעת שכחה האופיינית ל"ואטה".
  • עצירויות ושלשולים- עצירות: ירידה בשימון של מערכת העיכול, דבר הגורם לחוסר תנועתיות של המעי, התמוססות מים אל תוך האוויר, יובש של "ואטה". שלשולים: התמוססות יסוד האדמה אל תוך האוויר, עלייה בתנועתיות של "ואטה" במקום בגוף שבו היא יושבת- המעי הגס.
  • דיכאון, בעיות שינה, חרדות- כל אלו מאויינים בעלייה של דושת "ואטה ברמה המנטלית.

 

מכיוון ש"ואטה" היא המאפשרת תנועה בגוף, היא עלולה לגרום גם ל"קאפה": ול"פיטה" לנוע ממיקום מושבן, לעלות באופן לא מאוזן, ולכן אנשים שאינם סוג טיפוס "ואטה", גם כן עלולים לסבול מבעיות של חוסר איזון האופייניות לעליית "ואטה" בצירוף עם עלייה בדושה השולטת בטבעה מולד שלהם. לדוגמה: אדם בעל טבע מולד שבו שולטת דושת "קאפה", יסבול ממחלות זקנה הקשורות לעודף הזנה, כמו כולסטרול גבוה ושומנים בדם. אדם בעל טבע מולד שבו שולטת דושת "פיטה", יסבול ממחלות זקנה הקשורות לעודף אש, כמו מחלות קיבה וכיבים, החזר תוכן הקיבה (ריפלוקס), צרבות.

 

אז מה עושים? כיצד נעזור לעצמנו בגיל הזהב לחיות בבריאות?

 

נכונה העובדה, שמעצם לידתנו אל העולם, עלינו לעזוב אותו בשלב מסוים. האיור- ודה טוענת שאת העבודה הזו עלינו לזכור ולתרגל תרגולים רוחניים במהלך כל חיינו, על מנת שכאשר נגיע לרגע המוות, נהיה מוכנים ואף נוכל להשתמש במוות עצמו באמצעי לזיהוי טבע התודעה שלנול ולהגיע להארה ושחרור מלא. החיים האנושיים יקרי ערך ועלינו לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת לשמר את החיים בגוף הזה עד כמה שאפשר, ולהיות בריאים בגוף ושמחים בתודעה. לכן, מכיוון שקיום החיים שלנו תלוי בכל כך הרבה גומרים- הטבע המולד, תזונה, אורח חיים, קארמה, השפעות חיצוניות וכו'—זוהי חובתנו הרוחנית כלפי עצמנו וכלפי היקום לקחת אחריות, לטפל ולשמור על חיינו, עד כמה שניתן.

הטבע המולד נותן לנו הרבה מידע על מה שצפוי לנו בעתיד, לאילו מחלות אנו עלולים להיות מועדים, מהן נקודות התורפה שלנו, ובעיקר- איך עלינו לנהל את חיינו על מנת ליהנות מבריאות ושמחה לכל אורך הדרך. גומרים כמו קארמה יכולים להיות בעוכרינו, ללא שום קשר לניהול אורח החיים חשנו, אך עדיין, הקארמה לפי האיור- ודה, לא רק נוצרה בעבר, אלא נוצרת ברגעים אלו ממש. לכן יש חשיבות למחשבה על העתיד, לא רק לחיים האלו, אלא גם לקראת החיים הבאים.

ניהול אורח חיים נוכל על פי האירו- ודה יותאם לכל קשיש על ידי מומחה ועל פי בדיקת דופק ותשאול, שבו המרפא לומד את טבעו של האדם שלפניו. המרפא יתאים לכלל אדם אורח חיים נכון עבורו, הכולל תזונה (מה שמותר, מותר לעתים רחוקים, אסור בעקרון, אסור לגמרי), זמני אכילה, פעילות גופנית, שעות שינה ויקיצה, הנחיות לניקוי יומי ביתי, הנחיות חודשיות על פי עונות השנה, מדיטציה ותרגול רוחני, התמודדות עם בעיות יום יומיות כגון מתחים, לחצים, משפחה, עבודה, והתאמת כל אלו לתוך אורח החיים של האדם, על מנת שבאמת יוכל לשלב את כל אלו בצורה נוחה וקלה אל תוך חייו להתמיד.

בנוסף, ייתכן שהמרפא יראה צורך בטיפולי נקויי, טיפולי גוף או לקיחת צמחי מרפא לזמן מה. כל אלו מאפשרים טיפול נכון, טבעי ומלא, וברובם אינם מתנגשים בשום צורת טיפול אחרת, כל עוד המרפא מודע אליה.

אולם, במקרים רבים ישנם צמחים אשר כן "מנגשים" בצמחים אחרים (עדיף לא לשלב צמחי מרפא מהרפואה הסינית עם צמחים מהרפואה האיור-ודית ובכלל, ללא השגחה, צמח הוא צמח ויש לו השפעה כימית על הגוף), בתרופות "קונבנציונאלית" או במצבים בריאותיים. לכן יש חשיבות עצומה לטיפול נכון ומדויק על ידי איש מקצוע.

האיור- ודה רואה את היענות המטופל הכרחית לחיים בריאים ואת חשיבות השמחה וההתלהבות של כל אדם לדאוג לעצמו ולטפח את בריאותו. בשל כך האיור- ודה מדגישה את הבנת ההיגיון שבטיפול ולקיחת אחריות מלאה של כל אם על חייו, אך היא אינה מציבה "חוקי ברזל" קפדניים העלולים לגרום לחוסר היענות של המטפל. אורח החיים האיר-ודי יכול להשתלב בקלות, בצורה כזו או אחרת, בחייו של כל אדם, ללא הבדלי מין, גיל או יכולת, ולהביא לשיפור משמעותי באיכות החיים.

הדברים אומנם מכוונים במאמר זה בעיקר לקשישים ולאנשים בגיל המבוגר כפי שנלמד בהרצאות בבתי אבות בישראל אבל הדבר מתאים לכל אחד ובכל גיל.

 

*עינת טאריקה סרוק היא רוקח קונבנציונאלית (בוגרת ביה"ס לרפואה "הדה עין- כרם") ומטפלת ברפואה איור- ודית במקצועה, מנהלת קליניקה לרפואה איור- ודית ברמת גן.